קראטה

קראטה הוא השם המודרני (תחילת המאה ה-20, בסביבות 1905) שניתן לקבוצה של כמה עשרות אמנויות לחימה בעלות שורשים היסטוריים קרובים. אמנויות לחימה אלה נחשבות כיום 'יפניות'. בפועל, מקורן באי היפני אוקינאווה, וניכרת בהן השפעה משמעותית של אמנויות לחימה שמקורן בדרום סין.

כל סגנונות הקראטה מאופיינים בדגש על שימוש בהכאה כאמצעי מרכזי ללחימה והגנה עצמית, חולקים ביניהם מגוון רחב של טכניקות ותנוחות גוף דומות או זהות, ומשתמשים בקאטה כאמצעי מרכזי לתרגול והעברת ידע.

במהלך המאה ה-20, כל סגנונות הקראטה אימצו קוד לבוש אחיד (גי), וכן את שיטת סיווג ודירוג המתאמנים (המכונים 'קראטקה') בהתבסס על חגורות צבעוניות ושחורות. בדומה לאמנויות לחימה רבות אחרות מן המזרח, הקראטה המסורתי מלווה ברבדים תרבותיים עמוקים, המשליכים על אופן תרגול האמנות, ודורשים את אימוצה כ-'דרך חיים'. כזה הוא אופיו של הקראטה המסורתי.

בו-בעת, קיימים גם סגנונות קראטה פחות מסורתיים ויותר ספורטיביים, שמאפיינים אלה פחות בולטים בהם, או שאינם קיימים כלל. מעבר להבחנה בין השיטות ובתי ספר השונים כיום מקובלת בעולם ההבחנה בין הקראטה המסורתי \ מקורי (Traditional Karate) לבין הקראטה המודרני \ ספורטיבי.

בניגוד לדעה הרווחת, בקראטה אין שימוש בכלי נשק. אמנות השימוש בכלי נשק אוקינאווים נקראת קובודו. לעיתים מורה, בית ספר או ארגון נתון ילמד גם קראטה וגם קובודו. עם זאת, מבחינה היסטורית, אמנויות אלה התפתחו במקביל ובסמוך, ולא היוו את אותה אמנות לחימה.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מזכירות העמותה – 04-655-1878

להרשמה: https://www.hughug.co.il/default.aspx?customer=nof